#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בברייתא מבואר דכנסה ראשון ויש עדים שלא נתייחדה עמו או שלא שהתה כדי ביאה, אין לשני טענת בתולים שהרי כנסה ראשון.<br>ובמשנה מבואר דבתולה מן האירוסין כגון שנכנסה לחופה ולא נבעלה יש לה כתובה מנה ואין לה טענת בתולים.<br>האם יש להוכיח מהמשנה ומהברייתא דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה כתובתה מנה?	"רבה הוכיח משם דיש לה כתובה מנה, ורב אשי דחה דשאני התם שכנסה ראשון ותולים בו.<br>ופליגי תרי לישני אי דברי רב אשי נאמרו גם על הברייתא, או רק על המשנה שיש עדים, אבל מהברייתא שיש עדים ודאי יש ראייה, דמצי אמר סמכתי על העדים שלא נסתרה עמו, ובע""כ דאף כנסה בחזקת בתולה יש לה כתובה מנה."	כתובות דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""וליחוש שמא תחתיו זינתה"", מה באור הקושיא?<br>ומדוע אין להקשות כן על הא דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה?<br>ומה תירצו?"	"דכיון דאמרינן דמן הנישואין אין לה טענת בתולים, יש לחוש שלא יבוא לב""ד תחתיו, והא אפשר שתחתיו זינתה.<br>ועל כנסה בחזקת בתולה י""ל דיש לו טענה, ורק איירי כשבאו עדים שנבעלה מעיקרא. אבל למאי דאמרינן דגם בסתמא אין לו טענה קשיא.<br>ותירצו דאיירי כגון שקידש ובעל לאלתר, דאי אפשר שתחתיו זינתה."	כתובות דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים?<br>ומה דקדקו מהא דנקט האוכל?	"אינו יכול לטעון טענת בתולים לפי שמתייחד עמה.<br>ודקדקו דדווקא כשנתייחד מדנקט האוכל, וש""מ דאף ביהודה יש מקומות שלא נהגו לייחד, ושם יש לו טענת בתולים."	כתובות דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ג' מנהגים נהגו ביהודה ולא בגליל בעניין הנישואין?<br>ואיך הוכיחו מזה דביהודה גופה מקומות מקומות יש?	"א. היו מייחדים אותם סמוך לחופה שיהא לבו גס בה.<br>ב. היו מביאים שני שושבינין למשמש אותו ואותה.<br>ג. היו שושבינין ישנים בבית שחתן וכלה נמצאים שם.<br>ובע""כ מקומות מקומות יש, דבמקום שמתייחדים שוב אין לו טענת בתולים ולא היו צריכים שושבינין אחר כך."	כתובות דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""וכל שלא נהג כמנהג הזה אינו יכול לטעון טענת בתולים.""<br>מ""ט אמרה הגמ' דאי אפשר לפרש זאת על מה שנהגו ביהודה לייחד את החתן והכלה?<br>ועל מה שנהגו למשמש את החתן ואת הכלה?<br>ומה תירצו למסקנא? (3)"	"במה שנהגו לייחד אדרבה, מי שנהג כן אינו יכול לטעון.<br>ובמה שנהגו למשמש, הא אם החתן לא נהג למשמש אותה (שלא תביא מפה עם דמים) אי""ז סיבה שלא יוכל לטעון, כל שמשמשו אותו. והו""ל למימר כל שלא מושמש.<br>ותירץ אביי תני כל שנהג. ורבא הקשה דהא לא נהג קתני.<br>ותירץ רבא כל שלא נהג מנהג גליל בגליל אלא מנהג יהודה בגליל שהתייחד עמה.<br>ורב אשי תירץ דתני כל שלא מושמש."	כתובות דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה שיעור כתובה לאלמנת ישראל? <br>ואלמנת כהנים?<br>ואיך א""ש סתירת המשנה והברייתא בזה?"	מן הדין אלמנת ישראל וכהנים כתובתה מנה.<br>ומעיקרא ראו שמזלזלים באלמנת כהנים, ותקנו להם מאתיים זוז. (מחצה ממה שנהגו בבתולת כהנים).<br>אך ראו שאז פרשו מהם, דבמקום לישא אלמנה בת כהן ישאו בתולת ישראל, ולזה החזירו את הדין למקומו.	כתובות דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה תקנו ב""ד של כהנים לבתולה בת כהן?<br>והאם גם משפחות מיוחסות של ישראל יכולות לתקן כן?<br>ומדוע הוזכר בברייתא שתקנו כן רק בבת ישראל לכהן?"	"ד' מאות זוז.<br>וגם משפחות מיוחסות של ישראל יכולים לתקן כן.<br>ומה שנקטו בת ישראל לכהן אינו משום שיש צד כהונה, אלא לרבותא דאף שהוא מעלה אותה אפ""ה יכולים לפסוק ד' מאות זוז. וכ""ש בבת ישראל לישראל."	כתובות דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם פלוגתא דאמוראי אי ברי ושמא ברי עדיף, תלוייה במח' ר""ג ור""א עם ר' יהושע האם היא נאמנת לומר מוכת עץ אני או משארסתני נאנסתי?<br>ומדוע? (2)<br>ומה הראייה?"	"אינו תלוי. ומוכח כן דקי""ל כר""נ בדיני ואיהו אית ליה דלאו ברי עדיף, ומאידך קי""ל כר""ג.<br>והטעם די""ל דאף לר""ג דנאמנת משום שיש לה חזקת בתולים לקבל מאתיים, אבל בברי ושמא הוא נגד חזקת ממון.<br>וכן י""ל דכל מה שהיא נאמנת לר""ג הוא במיגו שיכלה לטעון טענה טובה יותר. אבל הכא לית לה מיגו."	כתובות דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד ברי ושמא לאו ברי עדיף, מה מ""מ הוא כן חייב? (רש""י)."	להשבע היסת שאינו יודע.	כתובות דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרו דאפשר דטעמיה דר""ג דהיא נאמנת לומר מוכת עץ אני או משארסתני נאנסתי, הוא משום מיגו.<br>איזה מיגו יש לה בטענת משארסתני נאנסתי? ובטענת מוכת עץ אני?"	שיכלה לומר במקום נאנסתי מוכת עץ אני, שלא תפסול עצמה מכהונה.<br>שיכלה לומר מוכת עץ אני תחתיך ולא מעיקרא, שתרויח גם את המנה.	כתובות דף יב		
